מהו אותו מוט לבן-אדום כחול ומסתובב המצוי בפתחם של כל כך הרבה מספרות ברחבי העולם?

המוט אותו אתה מזכיר קרוי "מוט הספרים" (barber pole) והוא "תזכורת" לעבר הלא רחוק יחסית (מתחילת המאה 7 באירופה ועד לימי הביניים) בו הספרים היו בעלי תפקיד כפול; הם היו מקצרים את שיער לקוחותיהם וגם… עסקו ברפואה!!! (או לפחות כמוציאים לפועל את הוראות הרופא).
זאת גם הסיבה, דרך אגב, מדוע ספרים כמו רופאים לובשים חלוק לבן.

מכיוון שהספרים היו מצוידים בתער חד וידעו לעשות בו שימוש מדויק בזמן תספורת הם גם "זכו" (או יותר נכון לקחו לעצמם) את התפקיד של מקיזי הדם, חותכי הרקמות ועוד תפקידים דומים שבהחלט היו גורמים לאדם המודרני להחוויר (בייחוד אם הוא היה נכנס למספרה הקרובה ורואה את "מעצה השיער" האהוב שלו כורת רגל לפציינט כלשהוא).

בזמנים עברו מחלות רבות נזקפו "לזכות" דם רע או עודף דם והתרופה לכך הייתה הקזת דם.

את התפקיד הנ"ל לקחו על עצמם הספרים.
כפי שניתן לראות בתמונה למטה – אחד הלקוחות של הספר/רופא היה יושב על הכסא ואוחז בחוזקה במוט לבן אשר בתחתיתו קערה. האחיזה החזקה במוט הייתה מבליטה את הורידים ביד ומקלה על הספר במלאכתו…
הספר היה חותך את הוריד בזרוע והדם היה זורם בקילוחים לאורך הזרוע ויורד על פני המוט לתוך הקערה המונח על הרצפה.

יש עדויות לכך שחלק מהמוטות נצבעו אדום מלכתחילה כדי להקהות את תחושת החולשה של אנשים כשהם רואים את הדם של עצמם זורם החוצה.
הסבר אחר לפסים האדומים מסביב למוט הלבן הוא בנוהג של הספרים לעשות שימוש חוזר בתחבושות אותם שמו על הפצע לאחר גמר הקזת הדם. בזמנים אלו כמובן שלא ידעו דבר על היגיינה ותחבושות משומשות מלאות בדם נתלו על המוט מחוץ למרפאה כדי להתייבש לפני שימוש חוזר. התחבושות נטו להסתובב סביב המוט בגלל הרוח ומכאן התבנית הספיראלית האדומה סביב המוט הלבן.

אם כך מהיכן מגיע הפס הכחול המפותל?
עד אמצע המאה ה 18 גם רופאים מנתחים וגם ספרים השתמשו במוט האדום-לבן כסימן היכר מחוץ לחנותם מה שהקשה על הלקוח המסכן (שלרוב לא ידע קרוא וכתוב) לזהות האם מי שמטפל בו הוא הרופא או הספר. לכן בשנת 1745 יצא חוק שקבע שהרופאים המנתחים יסמנו עצמם במוט אדום לבן ואילו הספרים במוט כחול לבן.
הסבר נוסף הוא שהצבע האדום מסמל דם עורקי והכחול דם ורידי.

בארצות הברית המוט הלבן-כחול-אדום מתאים כמובן גם לדגל המדינה ולכן אומץ בחום; הצבעים לבן-אדום-כחול מקובלים כיום כשלט פרסומת לספרים בארצות רבות (כולל יפן).

בחלק מהמוטות כיום ניתן לראות כדור זכוכית הממוקם בראשם; גם מאחורי כדור זכוכית זה יש סיפור מעניין.
אחד ה"כלים" בו הספרים היו עושים שימוש בזמן הקזת דם היו עלוקות והם נהגו לאכסן אותם בכדור זכוכית זה בזמן שהן נחו מעמל יומן.

ולסיום… אם במקרה אתם נמצאים בדרום קוריאה ורואים מוט ספרים מהסוג האמור מסתובב לנגד עינכם אל תמהרו לזנק פנימה לקבל תספורת. במקרה המיוחד הנ"ל בדרום-קוריאה, הסימון הוא לא מעט פעמים לבית בושת…

תמונה באדיבות ויקיפדיה

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע.

עמוד ספרים

בארצות אירופה, צפון אמריקה ובמדינות נוספות, עמוד סַפָּרִים (באנגלית: Barber's Pole) הוא סמל שנהוג להציגו מחוץ למספרה והוא מצביע על קיומה, בתפקיד זהה לשלטים של חנויות אחרות.

תיאור השלט

עמוד ספרים מורכב לרוב ממוט לבן, עליו מצויר פס אדום המסתלסל כלפי מטה מסביב להיקף המוט. בארצות הברית נהוג להוסיף לפס האדום גם פס כחול. ברוב המקרים העמוד תחום בשני קצוותיו בעיטור מתכתי הנראה כקערה או ככדור. חלק מהעמודים מסתובבים על צירם בעוד אחרים הם סטטיים. בחלק מעמודי הספרים תלויה קערה מתחת לעמוד.

המקור ההיסטורי לשלט

בתקופות קדומות הספר, בגלל היותו בעל מלאכה המתעסק יום-יום בתער וסכינים, עסק לא רק בקיצוץ שיער-ראש וזקנים אלא גם בפרוצדורות כירורגיות שונות כגון הקזת דם, טיפול בעלוקות ואפילו עקירות שיניים וקטיעות איברים. זאת גם הסיבה העיקרית מדוע הלבוש המסורתי של ספרים זהה לזה של רופאים – חלוק לבן  .מכיוון שאמצעי אלחוש לא היו קיימים הכאב היה רב והייתה חשיבות מכרעת למהירות ולדיוק.

לפני שהחיידקים והנגיפים זוהו כגורמי מחלות, היפוקרטס (אבי הרפואה המערבית) קישר בין מחלות לבין חוסר איזון בין ארבע ליחות בגוף. לשיטתו, מחלות רבות נגרמות עקב דם "רע" או עודף בדם (אחת מהליחות) ולכן אחת התרופות המקובלות שהומלצו על ידי רופאים (ובוצעו על ידי ספרים) הייתה הקזת דם או טיפול בעלוקות. הלקוח היה יושב על כיסא כאשר ידו פשוטה קדימה ואוחזת במוט בחוזקה; הן על מנת לקבע את היד וכן כדי להבליט את הוורידים. המוט עמד בתוך קערת מתכת שהייתה מונחת על הרצפה (הקערה גם שימשה כנראה להחזיק את העלוקות בזמן שלא היו בשימוש). הספר היה מבצע את החתך והדם היה זורם במורד היד והמוט לתוך קערת מתכת. בסיום הטיפול הספר היה מצמיד תחבושות לפצע עד לעצירת הדימום.

מכיוון שמראה הדם מסוגל לעורר תחושת חולשה באנשים, נהגו לצבוע את המוט בצבע אדום (כדי שהדם הזורם במורד המוט יתמזג עם צבעו של המוט). בין טיפול לטיפול המוט היה מוצא מחוץ לחנות והקערה נשטפה והונחה הפוכה בראש המוט בעוד התחבושות נקשרו לקצהו העליון להתייבש (התחבושות מוחזרו מכיוון שמושג הזיהום והסטריליות לא היה קיים). משבי רוח גרמו לתחבושות להתלפף סביב המוט וכך נוצר המראה של מוט בעל פסים אדומים ולבנים ובראשו קערת מתכת.

בשלב מסוים החלו להפריד בין מקצוע הספרות למקצוע הרופא המנתח.

כפועל יוצא הוגדר שהספרים יסמנו את חנותם במוט לבן בעל פסים כחולים בעוד שמנתחים יסמלו את חנותם במוט לבן בעל פסים אדומים.

בארצות הברית "עמוד ספרים" הוא בעל שלושה צבעים: אדום, כחול ולבן; כנראה כאות הזדהות פטריוטי עם דגל המדינה.

באדיבות ויקיפדיה